אופיר נ' נטויז'ן 013 בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 20.11.10 (כב' השופטת לימור ביבי-ממן) לפיה נתקבלה בחלקה תביעת המבקש כנגד המשיבה, והמשיבה חוייבה לשלם לו פיצוי לדוגמא בסך 696.90 ₪ וכן הוצאות בסך 500 ₪ בגין גביית כספים מהמבקש שלא כדין עבור חבילת שירות מוזל שלא הזמין.

הבר"ע הועברה לטיפולי ביום 3.7.11 לאחר צאת כב' השופטת ברוש לגימלאות.

בפסק דינו קבע בית המשפט בין היתר כי:

" ... הנני מקבלת את טענתו של התובע ובהתאם לה לא התקשר עם הנתבעת לשם הזמנת השירותים המבוקשים ולחילופין ובהשלמה כי, בניגוד לדין, לא שלחה הנתבעת אל התובע את תנאי העסקה. יתרה מכך, הנני רואה בחומרה מחדלה של הנתבעת מביטול השירות לאחר השיחה אשר אין עוררין כי התקיימה בין הנתבעת לבין אשתו של התובע בחודש פברואר 2010.

משקבעתי כי הנתבעת חייבה את התובע בגין החבילה כאמור, שלא כדין. הנני נדרשת לשאלת הפיצוי לו זכאי התובע בגין החיוב העודף כאמור. לענין זה, הנני מקבלת טענתה של הנתבעת ובהתאם לה הושב לתובע חלקו הארי של החיוב העודף ונותרה יתרה בסך 6.90 ₪ בלבד. לענין זה, הנתבעת טענה כי החיוב הושב לתובע במסגרת החשבונית החודשית והנני סמוכה ובטוחה כי אלמלא היה כן, היה התובע ממהר להציג את החשבונית ולהראות כי לא קיבל את הזיכוי כאמור. משכך, התובע זכאי להשבת סך 6.90 ₪ אשר נגבה על ידי הנתבעת ביתר ...

באשר לפיצוי בהתאם לסעיף 31א'(א)(4) לחוק הגנת הצרכן. בסעיף זה מקנה לבית המשפט את שיקול הדעת באשר לגובה הפיצוי אשר יפסק כפיצוי לדוגמא ובמסגרת סעיף קטן (ה) מתווה המחוקק לבית המשפט את השיקולים אשר על בית המשפט לשקול בבואו לפסוק פיצוי כאמור ... לענין זה, הבאתי בחשבון מחד, את היקפה הכספי של ההפרה ושוויה הכספי של העיסקה – אשר עומדים על סכום פעוט לכאורה של 6.90 ₪. מאידך, הבאתי בחשבון את העובדה שמטרותיו של החוק ובכלל זה, סעיף 31א' לחוק, הינה לגרום לספק לכלכל מעשיו באופן שלא יגבו מאת הצרכן כספים שלא כדין , כספים אשר לשם השבתם נדרשת מהצרכן השקעת זמן ומשאבים. בשים לב לעקרונות כאמור, הנני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בסך 690 ₪ המהווה מכפלת סכום החיוב העודף במאה ...".

מכח סמכותי לפי תקנה 406 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה.

בעניין דנן ישב בית המשפט על המדוכה, שמע את הצדדים התרשם מהם באופן ישיר והכרעתו סבירה על פניה ומנומקת. ממילא נראה שקביעותיו העובדתיות התבססו על חומר הראיות שבא לפניו, אין למצוא בהן כל טעות גלויה והן תומכות במסקנה המשפטית אליה הגיע.

פסיקת הפיצוי לדוגמא מסורה בעיקרה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית השומעת את הראיות. בנסיבות - ובין היתר לאור סכום החיוב מהמבקש - היא סבירה על פניה ואינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור (ראו גם: ע"א 1370/91‏ ‎לוטפי משעור‎ ‎נ' אמיל חביבי, פ''ד מז(1) 535).

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

5129371

איני סבורה כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים מצומצמים שבהם מוצדקת התערבות ערכאת ערעור בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות. ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"א, 27 יולי 2011. המזכירות תודיע לצדדים.